יבשת אנטארקטיקה היא בית לבעלי חיים רבים וביניהם לוויתנים, עופות, פינגווינים ועוד.

היבשה עצמה מוגדרת כשמורת טבע - אך המים המקיפים אותה - לא, מה שמכניס את מקור המזון של כל בעלי החיים הללו לסכנה.

לצערנו, בעלי החיים בקוטב הדרומי נאלצים להתמודד מול בני האדם בתחרות על המזון שלהם - מה שמציב אותם בסכנה קיומית.

במסגרת המאבק יצאו בשנתיים האחרונות שתי משלחות של גרינפיס לקוטב הדרומי על מנת לחקור, לתעד ולספר לעולם על הקסם המיוחד של היבשת הקפואה ועל המערכת האקולוגית השברירית באזור הסובלת מאיומים גוברים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ ומהחמדנות של תעשיות מזהמות.

למרות הכישלון שהמערכת הפוליטית הבינלאומית נחלה בשנת 2018 במאמץ להגיע להבנות ולהכריז על שמורת טבע ימית לחופי אנטארקטיקה, בגרינפיס המשיכו לנהל מגעים עם תעשיית דיג הקריל, יצור ימי דמוי חסילון המשמש כבסיס לשרשרת המזון באנטארקטיקה.

כעת, לאחר לחץ ציבורי עצום מצד אזרחים מכל רחבי העולם ומעשרות אלפי ישראלים, הושגו הבנות עם תעשייה זו על מנת להפוך אזור דיג בשטח של 4,500 קמ״ר באזור מפרץ התקווה לשמורת טבע ימית אשר תספק הגנה ישירה לפינגווינים מזן אדליי הנפוצים באזור וגם תאפשר לקריל לשגשג ויחד עימו כל מארג החיים באזור.

אבל המאבק לא נגמר.
כעת נמשכים המאמצים להקמת רשת שמורות טבע ימיות בינלאומית שתעלה לדיון בוועדה מיוחדת באו״ם שכבר נדחתה מספר פעמים בשל משבר הקורונה. הצטרפו לתנועה עולמית של למעלה מ-3 מיליון אנשים הדורשים הגנה על הים.